דְּבָרִים ד׳:ל״ה
דברים ד׳:ל״ה
- מחבר
- משה רבנו
- תקופה
- תורה
- מראה מקום
- Devarim 4:35
הפסוק שכל האתר עומד עליו. לא רק שאין אלוה אחר, אלא שאין עוד כלל — ונדרש בחסידות כייחוד העליון.
פתיחת המקורמנגנון
מְקוֹרוֹת
מסודר לפי קטגוריה ולפי תקופה. במקום שהחומר שביסוד הדברים אינו קובע מראה מקום מדויק, מסומן הערך לאימות ולא נבדה מראה מקום.
דְּבָרִים ד׳:ל״ה
הפסוק שכל האתר עומד עליו. לא רק שאין אלוה אחר, אלא שאין עוד כלל — ונדרש בחסידות כייחוד העליון.
פתיחת המקורדְּבָרִים ד׳:ל״ט
נוקב בשמים ממעל ובארץ מתחת, ואז ממוסס את ההבחנה בשתי מילים. אינסופיות וקרבה נאמרות כעובדה אחת.
פתיחת המקורדְּבָרִים ו׳:ד׳
הכרזת האחדות המתקבלת ואינה מתבקשת. מרכזית לדיון בתפילה כקבלה הקודמת לבקשה.
פתיחת המקורשְׁמוֹת כ״ה:ח׳
״ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם.״ הדקדוק — בתוכם ולא בתוכו — מנחה את הדיון בשכינה ובדירה בתחתונים.
פתיחת המקורבְּרֵאשִׁית ד׳:א׳
השימוש בלשון ידע לקשר האינטימי ביותר. היסוד הקלאסי לקריאת דעת כהתקשרות ולא כידיעה.
פתיחת המקוריְשַׁעְיָהוּ י״א:ט׳
הארץ מלאה דעה את ה׳ כמים לים מכסים. הפסוק המנחה של פרקי הגאולה.
פתיחת המקוריְשַׁעְיָהוּ ו׳:ג׳
״מלא כל הארץ כבודו.״ נדרש לצד מאמר תיקוני הזוהר שלית אתר פנוי מיניה.
פתיחת המקורמַלְאָכִי ג׳:ו׳
״אני ה׳ לא שניתי.״ נדרש בחסידות כטענה מטפיזית: הבריאה אינה מוסיפה ואינה גורעת.
פתיחת המקורזְכַרְיָה י״ד:ט׳
ביום ההוא יהיה שמו אחד. ההבחנה בין מה שהוא לבין מה שנתפס.
פתיחת המקורנְחֶמְיָה ט׳:ו׳
״ואתה מחיה את כלם״ — בלשון הווה. העוגן הכתוב לבריאה תמידית.
פתיחת המקורתְּהִלִּים קל״ט:ח׳
נוכחות במקום העליון ובתחתון כאחד. מובא בדיון בשכינה בגלות.
פתיחת המקורתְּהִלִּים קמ״ה:י״ג
מלכות בכל דור ודור. משמש בדיון במלכות כשלטון וכהשראה.
פתיחת המקוריוֹמָא פ״ו ע״ב
תשובה מיראה עושה זדונות לשגגות; תשובה מאהבה עושה אותן לזכויות. האמירה הקלאסית החזקה ביותר על תנועת החזרה.
פתיחת המקורמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא, נָשֹׂא
נתאווה הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים. מובא בתניא כתכלית הבריאה.
פתיחת המקורבְּרֵאשִׁית רַבָּה
על בניין עולמות וחורבנם קודם עולם זה. מוזכר בדיון בתוהו ובתיקון.
פתיחת המקורפִּרְקֵי אָבוֹת ד׳:א׳
מי הוא חכם, גיבור, עשיר ומכובד. משמש בדיון בביטול כבהירות ולא כהמעטה.
פתיחת המקורמְגִילָּה כ״ט ע״א
בכל מקום שגלו ישראל שכינה עמהם. היסוד הקלאסי לנוכחות בתוך ההעלם.
פתיחת המקורתִּקּוּנֵי זֹהַר, פָּתַח אֵלִיָּהוּ
״אתה הוא חד ולא בחושבן״ ו״לית מחשבה תפיסא בך כלל״. עוגן האתר כולו.
פתיחת המקורתִּקּוּנֵי זֹהַר
מקור המאמר שלית אתר פנוי מיניה, המובא לאורך החסידות.
זֹהַר
״לית לה מגרמה כלום״ — האמירה המגדירה על מלכות, והמשמר מפני מלכות בלא ביטול.
רַעְיָא מְהֵימְנָא
חלקי הזוהר העוסקים במצוות ובפנימיותן. מוזכר בדיון בחומר ככלי.
עֵץ חַיִּים, הֵיכַל אָדָם קַדְמוֹן
הדיון הקלאסי המרכזי באדם קדמון כתצורת האור הראשונה שאחר הקו.
עֵץ חַיִּים, דְּרוּשׁ עִגּוּלִים וְיוֹשֶׁר
ההבחנה בין עיגולים מקיפים למבנה יושר, שעליה עומד הדיון בממלא ובסובב.
עֵץ חַיִּים, שַׁעַר הָעִגּוּלִים
תיאור הצמצום, החלל והרשימו שפרק הצמצום נוטלו כיסודו הקלאסי.
פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים
דיון שיטתי בספירות וביחס שבין האור לכלים. מוזכר במקום שהמסגרת מבחינה בין אור לעצמות.
תַּנְיָא, לִקּוּטֵי אֲמָרִים פרק ל״ו
תכלית הבריאה כדירה בתחתונים, ומדוע העולם התחתון הוא היעד ולא המכשול.
פתיחת המקורתַּנְיָא, לִקּוּטֵי אֲמָרִים פרק ב׳
על הנשמה כחלק אלוקה ממעל, ועל ייחוד היודע והידוע בלימוד התורה.
פתיחת המקורתַּנְיָא, שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פרק א׳
בריאה תמידית: אותיות הדיבור האלוקי נותרות בתוך הנברא בכל רגע.
פתיחת המקורתַּנְיָא, שַׁעַר הַיִּחוּד וְהָאֱמוּנָה פרק ז׳
הצמצום כהעלם ולא כסילוק, ושתי נקודות המבט שמהן אפשר לתאר את העולם.
פתיחת המקורתַּנְיָא, אִגֶּרֶת הַקֹּדֶשׁ כ׳
דיון מורחב בממלא, בסובב וביחסם של שניהם לעצמות.
פתיחת המקורתּוֹרָה אוֹר
מאמרים על בראשית ושמות. מוזכר לעניין הבריאה בדיבור ולעניין יש מאין.
לִקּוּטֵי תּוֹרָה
מאמרים על הספרים המאוחרים. מוזכר לעניין תשובה, עליית התפילה ועבודת הלב.
בָּאתִי לְגַנִּי
המאמר הבנוי על מאמר הדירה שבמדרש, והאמירה החב״דית הקלאסית על תכלית הירידה.
מַאֲמָרֵי חַב״ד
האסופה הרחבה שממנה נלקח באתר זה הדיון בביטול, ברצון, בתענוג ובאור חוזר.
לִקּוּטֵי שִׂיחוֹת
שיחות וניתוחים המובאים לעניין דירה בתחתונים, ימות המשיח ותפקידו של העולם הגשמי.
רַמְבַּ״ם, הִלְכוֹת מְלָכִים י״א–י״ב
הדיון ההלכתי בימות המשיח, ובכללו האזהרה המפורשת שלא לצפות לביטול סדרי בראשית.
פתיחת המקורחַוָּה קַדְמוֹנָאָה
המסגרת הפרשנית המקורית המשמשת לאורך אתר זה. זו קריאה בחומר קלאסי וחסידי, לא מקור קלאסי, והדבר מסומן בכל מקום שהיא מופיעה בו.