אין סוף

תחנה 7 מתוך אחת עשרה

תִּפְאֶרֶת

תפארת — הפרופורציה והחיים המשולבים

אין הרחמים השעיית האמת. הם אמת שלקחה בחשבון את האדם כולו.

הניגוד המרכזי

אספקלריית חוה קדמונאה

הכיוון הקלאסי

  • יופייה של פרופורציה מושלמת.

הכיוון של חוה קדמונאה

  • יופיים של חיים משולבים.

הכיוון הקלאסיתפארת היא המרכז המאזן: המידה המדויקת של חסד וגבורה שבה ניתן לכל אחד את שלו. היא מיוחסת לאֱמֶת, אמת, משום שהאמת היא מה שאינו מעוות לשום צד.

הכיוון של חוה קדמונאההכיוון השני קורא את תפארת כרַחֲמִים, רחמים — ומעיר שהמילה חולקת שורש עם רֶחֶם. אין הרחמים כאן ותרנות; זו היכולת להחזיק חיים שלמים, ובכללם סתירותיהם, בלא לשברם לפסק דין.

תפארת

מקור קלאסי

הסיפור הוא ביתה הטבעי של תחנה זו, שכן הסיפור הוא הצורה היחידה שבה אפשר להחזיק יחד דין ורחמים בלא שאחד ימחק את חברו.

פסק דין אומר מה עשה אדם. סיפור אומר מה עשה אדם וגם מה זה עלה לו, מה קדם לכך, ומה עוד עשוי להיות. אף לא אחד מהם שקר. אבל רק אחד מהם יכול לשאת חיים.

תפארת ממוקמת במרכז התרשים מטעם. כל מה שמעליה עיקרון; כל מה שמתחתיה יצטרך להיחיות.

אין הרחמים השעיית האמת. הם אמת שלקחה בחשבון את האדם כולו.

המשמעות לאין סוף

פיתוח חסידי

אין האינסופי מחולק בין פן רחום לפן מחמיר. הרחמים והדין הם האופן שבו נראה רצון אחד ובלתי מחולק כשהוא פוגש מקבל מסובך.

עבודה

פיתוח חסידי

להחזיק מורכבות בלא לרסקה. לסרב גם לאכזריות של דין בלא הקשר וגם לפחדנות של רחמים בלא אמת.

מקורהקישור בין רחמים לרחם הוא קלאסי; פיתוחו לתיאור של שילוב שייך למסגרת הפרשנית המשמשת כאן.