תחנה 5 מתוך אחת עשרה
חֶסֶד
חסד — הנהר והחיבוק
הגילוי נמדד לפי הכלי.
הניגוד המרכזי
אספקלריית חוה קדמונאההכיוון הקלאסי
- הנהר הזורם.
הכיוון של חוה קדמונאה
- החיבוק המעצב את עצמו.
הכיוון הקלאסיחסד הוא נתינה מתפשטת, חיצונית ובלתי מדודה: הדחף להשפיע שאינו שואל תחילה מה יכול המקבל להכיל. בלשון המקורות, הוא זורם.
הכיוון של חוה קדמונאהנהר מטביע כוס. הכיוון השני קורא את חסד כנתינה שלבשה את צורתו של המקבל — ההבדל שבין נדיבות המכוונת לעולם בכלל לבין נדיבות המכוונת לאדם זה בפרט.
חסד
מקור קלאסיהמקרה הברור ביותר של נתינה מגיבה במסורת הוא התורה עצמה. החכמה האלוקית אינסופית; מילות הפסוק אינן. כל מנגנון ההלכה — על פרטיה, מקריה ומידותיה — הוא חסד שהסכים ללבוש צורה.
משום כך רואים המקורות בסופיותה של התורה צורה של אהבה ולא הגבלה שלה. לימוד שאי אפשר לקבלו לא היה מתנה.
בקריאה משותפת מולידים שני הכיוונים עיקרון אחד העובר בשאר האתר: אין הכלי מכשול לנדיבות. הכלי הוא מה שהנדיבות היא בשבילו.
הגילוי נמדד לפי הכלי.
המשמעות לאין סוף
פיתוח חסידיאין הצמצום סתירה לחסד אלא השלמתו. אור בלתי מדוד אינו נותן למקבל סופי דבר מלבד כליון. אור מדוד נותן הכול.
עבודה
פיתוח חסידילתת בצורת המקבל ולא בצורת נדיבותו של הנותן. לברר מה אדם באמת יכול לקבל.
מקורהתורה כחכמה אלוקית הנכנסת לצורה סופית היא נושא חב״די מרכזי, מפותח באריכות בתניא ובלקוטי תורה.