אין סוף

הנחיתה

הַבַּיִת

האינסופי בבית

העולם מעולם לא היה ריק ממנו. המלאכה היא לעשות את הנוכחות הנסתרת ראויה למגורים.

אור שבת חמים. שני נרות, יין, חלה תחת מפה, ספרים מאחור. אין צורך באנשים.

צמצום: הוא עושה מקום עבורנו.

מצווה: אנו עושים מקום עבורו.

הוא עושה את החלל.

אנו עושים את הדירה.

כל תנועה שתוארה באתר זה מתכנסת לכאן, וכדאי לומר בפשטות עד כמה היעד מוזר.

הספרות פותחת באינסופיות שאין בה אחיזה. היא עוברת דרך העלם גדול דיו לאפשר יקום, קו אחד של אור מדוד, אדריכלות של עשר תחנות, ארבעה עולמות ושרשרת ירידה בלתי נפסקת. והיא מסתיימת ליד שולחן.

לא משום שהשולחן מסמל דבר נשגב יותר. משום שהשולחן הוא המקום.

יש בשני חצאי המלאכה סימטריה שהמקורות חוזרים אליה ללא הרף. הוא מונע את נוכחותו כדי שנוכל להיות כאן. אנו מסדרים את נוכחותנו כדי שיוכל להיות כאן. אין אחת מן התנועות שלמה בלא חברתה, ואין אחת מהן משל לחברתה.

העולם מעולם לא היה ריק ממנו. המלאכה היא לעשות את הנוכחות הנסתרת ראויה למגורים.