אדריכלות מה שיש

אדם קדמון מתואר כפַּרְצוּף הראשון — התצורה השלמה הראשונה של אור לאחר הקו, ומקורו של כל הבא אחריו. קודם לו יש אור ומידה. עמו יש סדר.

זו הופעתו של היחס. עשר ספירות אינן עשר עצמים; הן עשר דרכים שבהן עומד אור אחד ביחס למה שעתיד לקבלו. שהן בדיוק עשר, ושהן עומדות בסדר קבוע, הוא מה שמאפשר עולם מסודר ולא שיטפון בלתי מובחן.

מתוארים שני סדרים. עִגּוּלִים, עיגולים, מקיפים: הם סובבים את המקבל בלא להיכנס בו, ואין בהם היררכיה מיסודם — לעיגול אין ראש.

יוֹשֶׁר, יושר, ערוך כמבנה בעל כיוון: ראש, גוף, איברים; עליון ותחתון; משפיע ומקבל; פנים הפונות אל.

ההבחנה חשובה להמשך האתר. האור המקיף הוא אבי מה שייקרא אחר כך סוֹבֵב; סדר היושר הוא אבי מְמַלֵּא, של חיות פנימית ומדודה — ושל היחס, המחייב כיוון.

אורו של אדם קדמון הוא אוֹר יָשָׁר, אור ישר: אור כפי שהוא יוצא מן המשפיע אל המקבל. הוא נותן, מגדיר, מתחם ומעביר.

כדאי לומר בבירור שאין זה כל המעגל, והמסורת מעולם לא טענה שכן. האור הישר מתאר את הירידה. אין הוא מתאר מה עושה המקבל בו, ואין הוא מתאר את החזרה.

האתר רואה בתנועה השנייה שותפה מלאה ולא נספח. היא מפותחת בפרקים על אור חוזר ועל מסגרת חוה קדמונאה.